Hit enter after type your search item

בלוגים – האם אתה חושף את עצמך להתחייבויות משפטיות?

/
/
/
27 Views

[ad_1]

בנובמבר 2006, Blogging Asia: דו”ח Windows Live שפורסם על ידי MSN של Microsoft ו- Business Live Online Services עסקים חשף כי ל -46% או כמעט מחצית מהאוכלוסייה המקוונת יש בלוג [Blogging Phenomenon Sweeps Asia available at PRNewswire.com].

בלוגים באסיה: דו”ח Windows Live נערך באופן מקוון בפורטל MSN ב -7 מדינות באסיה, כלומר הונג קונג, הודו, קוריאה, מלזיה, סינגפור, טייוואן ותאילנד. מעניין לציין כי הדו”ח מצא כי 56% מהמלזים כתבו בכדי להביע את דעתם, בעוד ש -49% בלוגים כדי לעדכן חברים ובני משפחה.

מאמר זה מתמקד בחוק המלזי אולם מכיוון שהאינטרנט חורג מגבולות ותחומי שיפוט ולכן חוקי מדינות רבות עשויות לחול. במלזיה, בלוגרים מתמודדים עם סיכונים משפטיים הנושאים אחריות אזרחית או פלילית כגון;

(א) זכויות יוצרים;

(ב) סימן מסחרי;

(ג) לשון הרע; ו

(ד) הסתה.

מלבד האמור לעיל, על בלוגר לשקול סיכונים משפטיים אחרים כגון הונאה, הפרת סודיות והצגה מוטעית שלא יטופלו במאמר זה.

זכויות יוצרים מגינות על האופן שבו אמנים או מחברים מבטאים את הרעיון או העובדה שלהם על יצירת יצירה אך לא על הרעיון או העובדה עצמה. זכויות יוצרים מגינות על מקוריות היצירה ואוסרות העתקה בלתי מורשית. הגנת זכויות יוצרים זכאית ליצירות הבאות עיינו בסעיף 7 (1) לחוק זכויות היוצרים, 1987:-

(א) יצירות ספרותיות, כגון יצירות כתובות, רומנים, קודי מקור בתוכנת מחשב ובדפי אינטרנט ותכנים בהפקות מולטימדיה;

(ב) יצירות מוזיקליות ודרמטיות, כגון ניקוד מוזיקלי, מחזות ותסריטים לטלוויזיה;

(ג) יצירות אמנותיות, כגון רישומים, פסלים ותצלומים; ו

(ד) הקלטות וסרטים של קול, כגון סרטים (סלולואיד מסורתי ופורמטי וידיאו שונים), תקליטים, קלטות ותקליטורים של מוזיקה, דרמה או הרצאות.

לרוע המזל, חלק ניכר מההפרות של זכויות יוצרים המתרחשות באינטרנט אינן מתגלות. בלוגים חדשים לפעמים משתמשים בבלוגים קיימים עבור התוכן שלהם וזה נעשה באמצעות העתקה או קישור. מלבד זאת, פרסום תמונות, עיצובים, תמונות מוצר או אריזות מוצרים המוגנות בזכויות יוצרים מאתר אחר אינו חוקי אף הוא.

ישנם “כללי אצבע” שצריך לפעול בעת יצירה או פרסום של תכנים כגון:- (א) יצירת תמונה מקורית משלו, גרפיקה, קוד ומילים; (ב) להשתמש ביצירות מורשות במסגרת השימוש המותר שקבע הבעלים; ו- (ג) להשתמש בתמונות בחינם מהאינטרנט כל עוד מתקיימים התנאים של יוצר התמונה.

אותם “כללי אצבע” חלים בעת פרסום סקריפטים של תכנות מכיוון שבדרך כלל מדובר בהפרה של חוק זכויות היוצרים על סקריפטים תכנותיים מתאימים מצדדים שלישיים. באשר לפרסומים בבלוג שלך על ידי צד שלישי, בעל הבלוג עשוי לקבל רישיון משתמע לפרסומים של צדדים שלישיים. כאשר מציעים פודקאסט כלומר קובץ שמע מוקלט וניתן להורדה מהבלוגים עדיף שהפודקאסט לא יכיל מוזיקה המוגנת בזכויות יוצרים השייכת לאחרים ובכך תגן על עצמך מכל תביעה בגין הפרת זכויות יוצרים.

אם זכויות יוצרים מגינות על האופן שבו רעיונות או עובדות באות לידי ביטוי, סימן מסחר מנגד מגן על מילים, עיצובים, ביטויים, מספרים, ציורים או תמונות הקשורים למוצרים ולשירותים.

בעל סימן מסחר נהנה מזכות בלעדית להשתמש בסימן שלו ביחס למוצריו ושירותיו, עיין בסעיף 35 (1) לחוק סימני מסחר, 1976. הגנה על סימנים מסחריים מעניקה את הזכות לבעל הסימן המסחרי למנוע מאחרים להשתמש בסימן מסחר זהה עם מוצרים זהים או דומים לו. סחורות שעלולות לגרום לבלבול לציבור עיינו בסעיף 19 (1) ו- 19 (2) לחוק סימני המסחר, 1976.

כיצד בלוגר פוגע בסימן מסחרי השייך לזולת? דוגמה אחת היא כאשר בלוגר מפרסם קישורים בלוגו השייך לבעלים של סימן מסחרי. כאשר מבקר לוחץ על הסימן המסחרי הוא יוביל את המבקר ישירות לבלוג של הבלוגר במקום להפנות את המבקר לאתר של בעל הסימן המסחרי.

קישור כזה עלול לגרום לבלבול או הטעיה שכן הוא מעורר סיכון רציני שהבלוג מחובר או קשור באופן כלשהו למוצרים ולשירותים של בעל הסימן המסחרי.

באופן כללי, המונח לשון הרע מתייחס להצהרה כוזבת שניתנה על מישהו או ארגון שפוגעת במוניטין שלו. האדם שמפרסם את ההצהרה ודאי ידע או היה צריך לדעת שההצהרה לא נכונה. בעוד שהאינטרנט מספק את הזירה בה ניתן להצהיר או לפרסם הודעות לשון הרע, אין חקיקה ספציפית העוסקת בלשון הרע באינטרנט במלזיה.

במלזיה, חוק לשון הרע, 1957 חל על פרסומים בחומרים מודפסים ושידורים באמצעות רדיו או טלוויזיה. מכיוון שהחוק חל על חומרים שפורסמו או משודרים, מכאן שעקרונית הוא חל על חומרים כגון בלוגים ואתרים המתפרסמים באינטרנט.

מכיוון שחוק לשון הרע מורכב יש צורך להבחין האם הצהרה משמיצה היא הוצאת דיבה (טופס כתוב) או לשון הרע (מילים מדוברות). במקרה של הוצאת דיבה, אם נקבע כי ההצהרה היא לשון הרע אז ישנן הנחות נגד המחבר או המוציא לאור. במקרה של לשון הרע, קיימת לעתים קרובות הדרישה להוכיח נזקים בפועל או נזקים מיוחדים שנגרמו עקב ההצהרה המשמיצה. מכאן שדיני לשון הרע אינם חלים על בלוגים מכיוון שאינם נכללים בגדר שידור מילות ההשמצה באמצעות רדיו או טלוויזיה.

בשל שינויים מהירים באינטרנט והתכנסות הטכנולוגיות, יש לתהות האם בתי המשפט ייישמו את חוק הוצאת דיבה או דיבה על לשון הרע כאשר בלוגים שהוסבו מתבנית טקסט לדיבור מועברים לאינטרנט. עם זאת, כל זה תלוי בהוכחת לשון הרע ובמציאת זהות הבלוגר אשר יכולה להיות משימה עצומה בשל האנונימיות של האינטרנט והיקפה העולמי.

סיכון משפטי נוסף הוא כאשר משתמשים בבלוגים להפצת מידע כוזב, לא שלם או מטעה בנוגע להפרעות גזעיות או לתכנים הגורמים לשנאה או לבוז כלפי הממשלה או השליט. במלזיה, נקבעות עבירות שונות בחוק ההסתה 1948, כגון עבירה של כל אדם להדפיס, לפרסם או להפיץ כל פרסום מפתה- ראה סעיף 4 לחוק ההסתה, 1948 לעבירות אחרות. האם הוראות החוק חלות על פרסומים באינטרנט לא נקבעו מבחינה שיפוטית.

בסינגפור חוק ההסתה הוחל בשנת 2005, שם בית המשפט בסינגפור כלא שני משתמשים בגין פרסום הערות מגרות באינטרנט. דיווח כי המקרה נחשב למקרה ציוני שמדגיש את ניסיונות הממשלה להסדיר את הביטוי המקוון ולהתגבר על חוסר סובלנות גזעית. שני המקרים ייצגו את הפעם הראשונה שבה סינגפורים הועמדו לדין והורשעו בשל ביטוי גזעני על פי חוק ההסתה שלה.

בעקבות מקרה הבלוגרים הגזענים, ב -8 בנובמבר 2006 הציעה ממשלת סינגפור שינויים בחוק העונשין שלה תוך התחשבות בהשפעת הטכנולוגיה כגון האינטרנט והטלפונים הניידים- עיין במשרד הפנים של סינגפור, נייר התייעצות בנושא המוצע תיקוני חוק העונשין בעמוד 2. התיקונים מתייחסים לעבירות שבוצעו באמצעי אלקטרוני כגון סעיף 298 (אמירת מילים וכו ‘בכוונה מכוונת לפגוע ברגשות הדתיים של כל אדם) לכסות גם פגיעה ברגשות גזעיים, סעיף 499 (לשון הרע) ) וסעיף 505 (הצהרות המניעות לאומנות ציבורית) להרחיב ולכלול את אלה ש”פורסמו בכלי תקשורת כתובים, אלקטרוניים או אחרים “ראו הצעת חוק העונשין (תיקון) בסינגפור בעמודים 8 ו 20. תיקונים אלה בעת קבלתם מעצימים את המשטרה והתובעים במדינה. להעמיד לדין את מי שיש לו בלוגים פוגעים- ראה.סעיפים 298, 499 ו -505 לחוק העונשין המלזי (מתוקן 1997).

ישנן סיבות לכך שהרשויות מתייחסות לבלוג ברצינות כמחצית מהאנשים שהשתתפו בבלוג אסיה: סקר Windows Live Report סבור כי תוכן הבלוג מהימן לא פחות מהתקשורת המסורתית ורבע מהנשאלים סבורים שבלוגים הם המהירים ביותר דרך ללמוד על חדשות ואקטואליה.

בהסתמכות כזו על בלוגים, תוכן המכיל מידע כוזב, לא שלם או מטעה שפורסם בבלוגים לא רק עלול לגרום לבהלה, כעס, זלזול או שערוריות פוליטיות; הוא עלול גם לגרום לחוסר יציבות פוליטית וכלכלית.

האינטרנט מציב אתגרים בפני החוקים הקיימים שאינם מספקים הגנה נאותה לצד מול השימוש והתוכן של הבלוגים. נכון לעכשיו לא הוצעו קודים של משתמשי אינטרנט כולל בלוגרים כחלק ממשטר הרגולציה באינטרנט הפועל כיום במלזיה.

במקום זאת, בלוגרים צריכים לתרגל ויסות עצמי ולהבין את ההשלכות המשפטיות של בלוג כדי לוודא שהבלוגים שלהם כתובים בצורה אחראית וחוקית. על מנת להגן על עצמם, בלוגרים עשויים לספק תנאי שימוש והסתייגות מתאימה כדי להציע מידה מסוימת של נוחות והגנה מפני פרסומי צד שלישי בבלוגים שלהם.

עבור אותם בלוגרים שאינם מודעים לעצמם לסיכונים המשפטיים, יש לעשות מאמצים לחנך ולהעלות את המודעות לאותם בלוגרים. אולי האחריות החברתית מוטלת על ספקי שירותי האינטרנט ונותני שירותי אתרים ליצור קוד אתי של בלוגר כדי לחנך את הבלוגרים שלו להיות אתיים כלפי קוראיהם, האנשים עליהם הם כותבים וההשלכות המשפטיות של מעשיהם.

פורסם לראשונה בכתב העת המשפטי הנוכחי באפריל חלק 2 [2007] 2 CLJ i

[ad_2]

Source by Sabrina Mohamed Hashim

Leave a Comment

E-posta hesabınız yayımlanmayacak. Gerekli alanlar * ile işaretlenmişlerdir

This div height required for enabling the sticky sidebar
Copyright at 2021. www.seomapp.com All Rights Reserved